מרכז אליצור אבל על לכתו של זאב ברוורמן מזכ"ל אליצור בין השנים 1955-2000

דברים אשר נכתבו מתוך חוברת "ועידת אליצור ה-9 אשר נערכה בשנת 2011"

זאב ברוורמן

מר אליצור

בהסתכלות ראשונית ושטחית ביותר, נראה כי סיפורה של אליצור במשך כיובל השנים שזור כשני חבלים זהים בסיפורו של זאב ברוורמן.
שכן זאב קשור לאליצור במשחר נערותו בהיותו תלמיד ישיבה בחיפה, עסק בספורט.
למרות ריחוקו, הוא הקים קבוצות טניס שולחן וכדורסל במתחם של בית ספר "נצח ישראל בפתח תקווה.

הוא כנער גייס את המורה לחינוך גופני המיתולוגי נפלתי בלס. כך הוקם סניף פתח תקווה בניהולו (היה זה בטרם הקמת המדינה במחצית שנות הארבעים).
כשהתנאים היו כלא היו, היה צריך ליצור יש מאין. אך מאוחר והספורט הייתה אהבתו הגדולה של זאב הוא השקיע בזה א כל נשמתו וישותו.

בהגיעו לגיל 17 בשנת תש"ז 1947, הוא גויס יחד עם בני גילו למאמץ המלחמתי של מלחמת העצמאות. פעילותו הספורטיבית נקטעה, אך סניף אליצור פתח תקווה המשיך לפעול על היסודות הארגוניים אותם הניח זאב.

בצבא הוא חתר לכיוון הספורט ואכן הוא סיים קורס קציני ספורט בהצטיינות והוא החל לעסוק בכך בצבא.
עם שחרורו, אחרי המלחמה, הוא קיבל מלגה ללמוד חינוך גופני בסמינר למורים "לוינסקי".
בזמן לימודיו הוא ממשיך להיות יו"ר אליצור פתח תקווה אך מקים באליצור תל אביב את ענף הכדורעף, הענף האהוב עליו.

עם סיום לימודיו הוא נתבקש להחליף את הרכז המקצועי, ראובן גרייסמן ז"ל.
מזכ"ל אליצור דאז, אברהם בר אוריין ראה בצבר שנולד וגדל בארץ, שרכש השכלה בתחום החינוך הגופני כאן במדינת ישראל את הדמות המתאימה ביותר לכהן כרכז מקצועי הגם שהוא גדל בתוככי אליצור.

במקביל לפעילותו באליצור, בחצי משרה כרכז מקצועי ובהתנדבות ריכוז סניף פתח תקווה ובבית ספר "לדוגמא" בירושלים. כל זאת כדי להשלים את חצי המשרה הנוספת.

תוך זמן קצר הוצע לו לכהן כמפקח על החינוך הגופני באזור הדרום עד אילת. ראשי הספורט בארץ טענו בפניו כי אינם יכולים לתת לו "להתבזבז" כמורה בלבד.

חלוקת גביעים לקבוצות אליצור האלופות בישיבת מרכז ב-1992. מימין: יהושע גורא, זבולון אורלוב, וזאב ברוורמן ז"ל.
חלוקת גביעים לקבוצות אליצור האלופות בישיבת מרכז ב-1992. מימין: יהושע גורא, זבולון אורלוב, וזאב ברוורמן ז"ל.

הם שלחו אותו ללמד מורה אחד בכל בית ספר בדרום ו"להכשיר" אותו ללמוד חינוך גופני.
כך הדבר נמשך כשנתיים, חצי משרה כרכז מקצועי באליצור וחצי משרה כמפקח בדרום.
בהיותו מקפח נאבק כנגד ראשי החינוך הממ"ד במגמה שכל תלמיד בחמ"ד ילמד שעתיים שבועיות חינוך גופני ולא שעה אחת כמקובל.
במאבקו זה, לימים נשא פרי.

בשנת 1955 הוצע לו לכהן כמזכ"ל אליצור לאחר ששני אלה שקדמו לו, פרשו כל אחד מכם כעבור שנה.
בשל המצב הכלכלי הקשה שהייתה נתונה בו אליצור, זאב קיבל את עצמו עלה העול, נכנס לתפקיד בכל מאותו וישותו, השקיע את כל כולו ושעבד את ביתו ובתי ביתו לאליצור.
עד כי קשה להבחין בין עשייה לביתו לבין עשייה לאליצור.


לימים, כהונתו למזכ"ל אושרה פעם אחר פעם על ידי מרכז אליצור והנהלתה.

זאב ראה את הצד המקצועי-ספורטיבי למול עיניו ואותו טיפל.
כשקיבל את אליצור לידיו היו בו ארבעה סניפים בלבד. כשסיים את כהונתו בשנת 2000, נמנו באליצור  לא פחות מ- 132 סניפים בכל רחבי הארץ, בערים, בעיירות פיתוח, בקיבוצים, במושבים, ביישובי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן.

לצד הפיתוח המקצועי, שקד זאב לטפח את המסגרות הארגוניות ובמקביל לכך גם את האמצעים לפעילות כמו: מגרשים, אולמות, מתקנים, בריכות, ציודים ועוד.
לשם כך הוא נעזר בצוות המקצועי שקיבץ למנגנון אליצור, הוא מינה רכזים לכל ענף, לכל תחום הוא הקצה את האדם המתאים.

זאב היה ראשון שמייצג את אליצור במוסדות הספורט.

בתחילה נבחר להנהלת התאחדות לספורט בדעה מייעצת, בהתאם לכוחה של אליצור ולהיקף פעילותה.
בהדרגה, עם התפתחות הפעילות התקבל בחבר הנהלה ובהמשך נוספו חברי הנהלה כפי מספר הקבוצות בענפים השונים.
אחד משיאי פעילותו היה מאבק שספורטאי אליצור יכלו להתחרות שווים בין שווים.
כן זה הצריך מאבק, שכן אז כל המשחקים והתחרויות התקיימו בשבת.
הודות למאבקו הועתקו המשחקים לימי חול.

זאב ראה באליצור את ביתו. הוא פיתח וטיפח תחומים וענפים חדשים.
ביוזמתו הוקמה המחלקה לספורט עממי שארגנה צעדות ומרוצים.

הוא דאג שספורטאי אליצור ישתתפו ב"מרוצי העצמאות" בעשור הראשון לקיומה של המדינה.
הוא הנהיג את "מרוץ ירושלים גוש עציון" ביום ירושלים.
זאב מיסד את הוועידות שהתקיימו אחת לכמה שנים, מיסד הקמת המוסדות שתפעלו את אליצור.

מתוך רצון לקשור את הנוער היהודי בעולם כולו, לרעיון אליצור להתעסקות בספורט, הקים זאב את "אליצור עולמי". מינה רכז מתאים והקצה לכך תקציבים.
גולת הכותרת של מחלקה זו, קיומה של ה"אליצוריה" – כינוס ספורטיבי של הנוער הדתי ברחבי העולם כאן בישראל לפעילות ספורט יצירה וציונות.

תקצר היריעה מלהכיל עשייה של חמישים שנות פעילות דחוסות.
מהמעט שנכתב כאן ניתן ללמוד על המרובה. עד כי זאב ניבחן לכהן כנשיא אליצור.
על עשייתו, תרומתו, הנחת המסד והקמת הטפחות לאליצור (כמעט) מאז הקמת המדינה, החליטה הנהלת אליצור להכתירו כ"יקיר אליצור".

אלי עציון
יו"ר אליצור ישראל
וחברי הנהלה

הצטרפו לחברים בפייסבוק

דילוג לתוכן