לפני כחודש הסתלק מאיתנו זאב ברוורמן ז"ל, אדם שבמשך יובל שנים תרם לפיתוח עשיית הספורט בישראל בכלל ובמגזר הדתי בפרט, והביא לחיזוקה של אגודת אליצור עד כדי שינוי משמעותי והיסטורי של עצירת משחקי הכדורסל בשבת.
ברוורמן זצ"ל, המזכ"ל המיתולוגי של אליצור במשך 45 שנה, בין השנים 2000 -1955, הפך את אליצור בתקופת השיא שלה למעצמת ספורט: אליצור ת"א-חולון, קבוצת כדורסל הנשים ששלטה בענף ללא עוררין בסוף שנות ה-80, וכמובן קבוצת הגברים אליצור ת"א, שבמשך כמה שנים הייתה בטופ הכדורסל הישראלי ושיחקו בה גם כוכבים כמו תנחום כהן-מינץ.\
אבל ההשקעה בקבוצות מקצועיות לא היתה עיקר פעילותו של ברוורמן באליצור. הוא פעל לפתיחת סניפים של אליצור בערי ישראל, לא רק במרכזיות, אלא במיוחד גם בערי הפריפריה וביישובי יש"ע: כשרק הגיע לאליצור היו 4 סניפים בלבד; כשסיים את כהונתו היו כבר 132 סניפים.
כוחה הרב של אליצור בשיאה, בתקופתו של ברוורמן, הביא לייצוגה באיגודי הספורט השונים בארץ. נציג של אליצור היה יו"ר איגוד הג'ודו, והאגודה גם קיבלה את המינוי היוקרתי לסגן יו"ר איגוד הכדורסל. מאליו הגיעו כמה שינויים היסטוריים עם הצלחת קבוצות אליצור, כמו הזזת משחקי הכדורסל מימי שישי ושבת לימי חול. מה שהיום הוא דבר מובן מאליו, נוצר רק אחרי שאליצור הציבה את הסוגיה שלא לשחק בשבת בעדיפות ראשונה, והצליחה במקום שלא צלחו נבחרי הציבור.
בכדורגל – הסיפור יותר מורכב. ברוורמן היה הלוחם המרכזי נגד ההתאחדות לכדורגל, אבל מולו עמדה אז – כמו היום – חומה בצורה שלא הסכימה לשינויים קבועים.
החזון של ברוורמן היה בעצם המשך ישיר של החזון לפיו הוקמה אגודת אליצור מלכתחילה.
בשבועות הקרובים עומד לראות אור ספר היסטורי מיוחד על אליצור, מאת שלומי גולדברג: "תקומה גופנית – אגודת הספורט הדתית אליצור, הקמתה ופעילותה בשנים 1948-1938 .
"גולדברג, מורה לחינוך גופני בתיכון הימלפרב ובוגר תואר שני ביהדות בהתמחות בהיסטוריה של עם ישראל, מסביר למצב הרוח את הרקע להקמת אליצור: גאווה לעם היהודי, תשובה ציונית-דתית לגלותיות, ושמירה על הנוער הדתי בזמן גיוסו לצבא. בשנות השלושים החליטו דמויות כמו יחיאל אליאש להקים ארגון ספורט לנוער דתי. ככה קמה אליצור.
אליצור הכילה בתוכה את הארגון האזרחי-ספורטיבי, וגם את 'משמרות אליצור' הצבאי.
דרך ארגון אליצור, האמינו מייסדיה, ניתן יהיה גם לפלס לצעירים חרדים אפשרות להשתלבות בציונות ובמדינה – דרך הספורט.
כיום, שנת 2020 ,עשייתו של ברוורמן מקיימת את חזון מייסדי אליצור, גם לאחר לכתו, וגם אם אליצור כבר לא בשיאה, לאחר מחמת קשיים כלכליים האופייניים כיום לגופי ספורט רבים.
אגודת אליצור הראתה שדתיים יכולים לפרוץ דרך בעולם שהיה בעבר חילוני לגמרי, עולם הספורט, והביאה השראה לפריצה בתחומים אחרים: קולנוע, אמנות, תקשורת וכדומה.
בנוסף, גולדברג רואה במכינות הקדם-צבאיות היום, המשך של החזון הזה. הכנה דתית, רוחנית, אך גם פיזית, לקראת השירות בצבא והשתלבות בהנהגתו.
באדיבות: עיתון מצב הרוח – יהודה לוינגר
