הקמת אליצור

אליצור נוסדה בט”ו באב תרצ”ח 12.8.1938
על רקע המגמה של הקמת ארגונים ספורטיביים המזוהים עם זרמים פוליטיים ואידיאולוגיים, גם הזרם הדתי לאומי בתנועה הציונית “מזרחי” החליט להקים ארגון ספורטיבי המיועד לצעירים הדתיים.
סיבה נוספת ומרכזית להקמת הארגון בשנת 1938 הייתה ליצור מסגרת חדשה כך שבני הנוער יקבלו בנוסף לחיזוק הדתי, גם הכשרה גופנית לפני הגיוס כפי שנהגו ארגוני הספורט “הפועל” ו”מכבי” טרם התגייסותם לארגון ה”הגנה”.
על מנת להקל על עצמו את השירות ב”הגנה”, הציבור הדתי התגייס ונרשם תחת “משמרות אליצור” אשר הוקמו בשנת תרצ”ח 1938.
“משמרות אליצור” הוקמו על מנת לתת מענה לצעירים הדתיים בתחום הגיוס לשורות ה”הגנה” בנוסף למענה הספורטיבי.
במשמרות אליצור הוקפד על תכנים דתיים, הווי דתי ופעילות תורנית במקביל לפעילות הספורטיבית-צבאית.
השם “אליצור” הוצע על ידי חבר כפר אברהם, אברהם קסטנבוים ז”ל ואומץ על ידי הרב משה צבי נריה זצ”ל בהסבירו כי מקור הכוח ועוצם ידינו מאת הקב”ה הוא צור ישראל.
כמרכז מקצועי לפעילות הספורט נתמנה בתרצ”ט 1939 ראובן גרייסמן ז”ל אשר עלה לארץ עם הכשרה של מורה לחינוך גופני ומאמן ספורטיבי והחל להפעיל את הספורט באליצור.
בהדרגה הוקמו קבוצות כדורסל, כדורגל, כדורעף ופעילות ימית כמו דיג ושיט סירות.
קבוצות אליצור התחרו נגד קבוצות הפועל ומכבי וכן נגד היחידות הבריטיות ששהו בארץ באותן הימים.
מצב זה של שילוב פעילות ספורטיבית עם התגייסות מרוכזת ל”הגנה” באמצעות “משמרות אליצור” נמשך עד קום המדינה בתש”ח 1948.