1. הקמת אליצור

אליצור נוסדה בט"ו באב תרצ"ח 12.8.1938

על רקע המגמה של הקמת ארגונים ספורטיביים המזוהים עם זרמים פוליטיים ואידיאולוגיים, גם הזרם הדתי לאומי בתנועה הציונית "מזרחי" החליט להקים ארגון ספורטיבי המיועד לצעירים הדתיים.

סיבה נוספת ומרכזית להקמת הארגון בשנת 1938 הייתה ליצור מסגרת חדשה כך שבני הנוער יקבלו בנוסף לחיזוק הדתי, גם הכשרה גופנית לפני הגיוס כפי שנהגו ארגוני הספורט "הפועל" ו"מכבי" טרם התגייסותם לארגון ה"הגנה".

על מנת להקל על עצמו את השירות ב"הגנה", הציבור הדתי התגייס ונרשם תחת "משמרות אליצור" אשר הוקמו בשנת תרצ"ח 1938.

"משמרות אליצור" הוקמו על מנת לתת מענה לצעירים הדתיים בתחום הגיוס לשורות ה"הגנה" בנוסף למענה הספורטיבי.

במשמרות אליצור הוקפד על תכנים דתיים, הווי דתי ופעילות תורנית במקביל לפעילות הספורטיבית-צבאית.

השם "אליצור" הוצע על ידי חבר כפר אברהם, אברהם קסטנבוים ז"ל ואומץ על ידי הרב משה צבי נריה זצ"ל בהסבירו כי מקור הכוח ועוצם ידינו מאת הקב"ה הוא צור ישראל.

כמרכז מקצועי לפעילות הספורט נתמנה בתרצ"ט 1939 ראובן גרייסמן ז"ל אשר עלה לארץ עם הכשרה של מורה לחינוך גופני ומאמן ספורטיבי והחל להפעיל את הספורט באליצור.

בהדרגה הוקמו קבוצות כדורסל, כדורגל, כדורעף ופעילות ימית כמו דיג ושיט סירות.

קבוצות אליצור התחרו נגד קבוצות הפועל ומכבי וכן נגד היחידות הבריטיות ששהו בארץ באותן הימים.

מצב זה של שילוב פעילות ספורטיבית עם התגייסות מרוכזת ל"הגנה" באמצעות "משמרות אליצור" נמשך עד קום המדינה בתש"ח 1948.

2. ציוני דרך

1938-1939

• ביוזמת אליצור התקיים קורס ארצי ראשון להכשרת סגל מפקדים יעודדים לקיבוצים הדתיים ונמשך כשבועיים. הקורס התקיים בקבוצת רמת השומרון (ליד פרדס חנה).

זה הגרעין שהקים לימים את קיבוץ "בארות יצחק".

• קורס ראשון למדריכי ספורט שנמשך שבעה שבועות, התקיים בכפר הרואה בהשתתפות 36 חניכים.

• סניף אליצור הראשון מוקרם בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.

המייסד והיו"ר הראשון היה המשורר יעקב רימון.

• במלאת שנה לאליצור תיאר יחיאל אהרון אליאש (ממקימי אליצור) את הצלחת הפעילות הגופנית בקרב בחורי הישיבות: "במשך השנה הצלחנו להחדיר את ההכרה על ערך הפיתוח הגופני בין החוגים הדתיים וכיום מאורגנים באיגודנו תלמידי ישיבות חברון והיישוב החדש, מרכז הרב ועץ חיים, בית יוסיף והיכל התלמוד, המוני הנוער הדתי נוהרים לאיגודנו."

1940-1941

• אליצור מתפתחת בענפים נוספים: התעמלות, שחיה, אתלטיקה קלה, טניס שולחן, כדורגל וכדורעף.

• משחק תחרותי ראשון: תחרות בין "אליצור" לבין "הכח ראשון לציון".

• קבוצות כדורסל נוסדו בירושלים, תל אביב ועוד ישובים רבים.

בשלב זה מתקיימים טורנירים ומשחקים פנימיים בין קבוצות אליצור.

• לראשונה מתקיים יום ספורט ארצי בחוה"מ פסח תש"א 1941 בהשתתפות 340 ספורטאים מהסניפים: ירושלים, תל אביב, מקווה ישראל, שכונת מונטיפיורי, פתח תקווה, נתניה, חדרה, כפר פינס, חיפה וכפר הנוער הדתי.

התחרו בענפים: כדורגל, כדורסל, מחניים, ריצת שליחים.

• ענף השחייה מתפתח ופועל בסניפים: תל אביב, חיפה, טירת צבי.

• בסיכום שנת פעילות תש"א 1941 נמנים 36 סניפים עם 2,440 ספורטאי אליצור.

1842-1943

• אגודת אליצור משתלבת בהנהגת "המחלקה להכשרה גופנית" לצד אגודות "מכבי" ו"הפועל".

• אגודת אליצור משתלבת בהנהלת "חבל ימי לישראל"

• מופעלות תכנית מסעות בארץ ישראל, המכין להכרת הארץ והכושר הגופני.

• יום הולדת לאליצור בט"ו באב: יום זה צוין בתל אביב במצעד ממגרשי התערוכה שליד שפך הירקון דרך רחוב דיזינגוף עד בית הבימה בהשתתפות כ-1,200 חברי אליצור כשתזמורת אליצור וההנהגה עם ראשי "הפועל מזרחי" בראשם.

• עם התפתחות האגודה, מוקם קרן ידידי אליצור על מנת לסייע לצמיחת חבריה, ליצור אווירה אוהדת בקרב הציבור הדתי לפעילות, לגייס כספים ולסייע בהשגת והקמת מגרשים עבור הקבוצות בענפים השונים.

1944-1945

• הסוכנות היהודית מכירה באגודת אליצור כאגודה עצמאית בכל הנוגע לימאות.

ההודעה נמסרה בינואר 1945.

• לראשונה מתקיימת באליצור קורס מדריכי עזר בימאות בהרצליה והוכשרו מדריכים רבים.

• עם סיום מלחמת העולם השנייה וחזרתם של מגויסים לארץ ועליית שארית הפליטה מאירופה, התחדשה הפעילות הספורטיבית של אליצור במלוא המרץ.

סניפים רבים חזרו לפעילות, ימי הספורט אזוריים וארציים החלו לפעול וחבריה היו שותפים לפעילות שהלכה והתפתחה בישוב ביחד עם ארגוני הספורט האחרים.

1946-1947

• בקיץ תש"ו 1946 אליצור משיקה שלוש סירות חדשות ובסיכום שנה זו השייט מראה על פעילות וצמיחה גדולה.

• במקביל לקיומו של הקונגרס הציוני שהתקיים בבאזל בשנת 1946, נבדקת האפשרות על ידי אנשי "מזרחי" ו"הפועל מזרחי" להקמת סניפי אליצור בחו"ל ולהפוך אותה לתנועה ספורטיבית עולמית.

• באירופה מוקם מרכז אליצור המפיץ אל הרעיונות ברחבי אירופה.

במקביל נעשה ניסיון להקים מרכז אליצור גם בארצות הברית.

1948-1949

• כתוצאה מהמלחמה, אגודות הספורט ובכללן אליצור, מצמצמות את פעילותן בשל גיוס החברים ובשל הסיכון שבתנועה בדרכים.  מתקיימים משחקים בודדים רק בין אגודות עירוניות.

• מוקמים סניפי אליצור באירופה: צרפת, אוסטריה, בלגיה, איטליה, במחנות בגרמניה ובמחנות בקפריסין.

כמו כן הוקמו גם סניפים בצפון אפריקה: מרוקו, טוניס ומצרים.

• עם הקמת מדינת ישראל, הקמת צה"ל וסיום מלחמת העצמאות, הסתיים אחד מתפקידיה של אגודת אליצור שהוא גיוס חברים ל"הגנה" והפעילות הביטחונית  באמצעות "משמרות אליצור".

• מעתה, התמסרה אגודת אליצור לטיפוח הספורט בסניפיה.

 

מאז הקמת המדינה

• עם התפטרותו של יחיאל אליאש מכהונת יו"ר אליצור, בשנת תש"ט 1949, מתמנה אברהם בר-אוריין כיו"ר החדש.

• בשנים ראשונות אלה, החלה אליצור בהנחת תשתיות ארגוניות ומקצועיות ואט אט החלו קבוצות אליצור להשתלב במשחקי הליגה בענפים השונים.

ענפים כדורעף וכדורסל מובילים בראשוניות ובהיקף הקבוצות.

• אליצור לוקחת חלק במרוץ העצמאות: מרוץ אשר התקיים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ביום העצמאות במקומות שונים מתל אביב לירושלים בהשתתפות קבוצות: אליצור

• בשנת תשי"ג 1953 מתמנה יהושע ירון ליו"ר אליצור.

בשנה לאחר מכן מתמנה דוד המאיר לתפקיד גם לשנה אחת בלבד.

• בשנת תשט"ו 1955, מתמנה זאב ברוורמן כמזכ"ל המרכז.

מינוי זה נמשך לא פחות מ-45 שנה.

עם כניסתו, שינתה אליצור את פניה: יותר סניפים וקבוצות, קוימו קורסים להכשרת מדריכים ומאמנים, הסניפים פועלים עצמאית תוך שמירת קשר ארגוני ותקציבי.

בכל סניף פועלים מספר ענפים וקבוצות.

• במרוצת השנים אליצור כמרכז ספורט הלכה והתפתה בכמות ואיכות הקבוצות, התווספו סניפים וענפי ספורט, עם הישגיות הקבוצות התברגה אליצור במוסדות הספורט השונים, איגודי הספורט והוועד האולימפי

• בשנת תש"מ 1980 הוקם "אליצור עולמי". סניפי אליצור נפתחו בערי אירופה, במדינות צפון אמריקה, דרום אמריקה ודרום אפריקה.

• אירוע השיא לפעילות "אליצור עולמי" היה ה"אליצוריה": מפעל המפגיש את בני הנוער היהודי מהארץ והעולם על מגרשי הספורט, מסלולי האתלטיקה, בבריכות שחייה ועוד.

• עד כה נערכו שלוש "אליצוריות":

– הראשונה בשנת 1983

– השנייה בשנת 1988

– השלישית בשנת 1993

• בשנת תש"ס 2000, התקיימה ועידת אליצור השביעית, במרכזו עמדו חילופי דורות: זאב ברוורמן שכיהן כמזכ"ל אליצור במשך 45 שנים הודיע בקול נרגש על פרישתו מהתפקיד.

למזכ"ל חדש נבחר יהושע גורא פעיל אליצור ותיק בסניפו.

 

3. ועידות אליצור ויקיריו

 

במרוצת השנים, קיים מרכז אליצור ועידות אשר מטרתן לכנס את סניפיו, לבן סוגיות מקצועיות ארגוניות ומהותיות באשר לדרכה של אליצור.

בועידות אלו הונחו היסודות למדיניות הפעילות בסניפים השונים.

 

ועידות אליצור:

1. הועידה הראשונה בשנת 1968

2. הועידה השנייה בשנת 1974

3. הועידה השלישית בשנת 1979

4. הועידה הרביעית בשנת 1984

יקירי אליצור אשר הוכתרו בועידה זו 

– יחיאל אליאש ז"ל

– אברהם בר-אוריןן ז"ל

– יהושע ירון

– דוד המאיר

– ד"ר יצחק רפאל ז"ל

 

5. הועידה החמישית בשנת 1989

יקירי אליצור אשר הוכתרו בועידה זו החמישית

– ראובן גרייסמן ז"ל

 

6. הועידה השישית בשנת 1995

יקירי אליצור אשר הוכתרו בועידה זו השישית

– מיכאל בינדר ז"ל

– ישעיהו שוויד

– שבתאי ברוורמן

– יעקב רון ז"ל

– אליעזר שפיר

– חנוך בן חיים

– צביקה הרשקוביץ ז"ל

– משה מנהיים

– ענת דרייגור

 

7. הועידה השביעית בשנת 2000

יקירי אליצור אשר הוכתרו בועידה זו השביעית

– אריה פריידין

– יוסף גנץ

– יהודה שפיצר ז"ל

– נטע פירסטנברג

– ניסים נעים

– יאיר מרוקו

– יצחק בריק

– יעקב (יענקל'ה) ויזר

– שלמה פלטנר

– שלום גרינבוים

– יצחק שפר

– שלמה שפיגלמן

– חנה מרקוביץ (רוטשטיין)

– דבורה שוויד

 

8. הועידה השמינית בשנת 2005

יקירי אליצור אשר הוכתרו בועידה זו 

– נתן גדסי

– הדסה חובב

– יואל לביא

– יעקב שטיינבאום ז"ל

 

9. הועידה התשיעית בשנת 2011

יקירי אליצור אשר הוכתרו בועידה זו 

– זבולון אורלב

– זאב ברוורמן

– אינה גורביץ

– צביקה ורשיביאק

– עו"ד שמעון מזרחי